חסר רכיב

משולחנה של אילת 8.12.2016

08/12/2016

 סופ"ש קהילתי

חזרנו ואף נהנינו, תודות לספונסרים ליוזמים ולכל מי שעבד קשה מתוך הקהילה להוציא לפועל. כמה מחשבות שאחרי:
  • כמנהלת הקהילה אני מסכמת את היציאה הזו כ"שווה", לא רק בזכות הפינוק שהעניקו לנו אלא גם בזכות ההזדמנות. יציאה משותפת למרחב כמו מלון מזמנת מפגשים שפחות קורים ביומיום, ומגבירה את ההכרות, תחושת חד"א של פעם. אין ספק שזו הכרות שטחית, כדי להעמיק עלינו להשקיע מאמצים נוספים ולייצר המשך לתהליך, לא רק באירועים יזומים ע"י ה"ממסד", אלא גם ביוזמות פרטניות, ובצורה אקטיבית מצדכם חברי הקהילה.
  • יציאה משותפת של הקהילה כולה למלון, לא בעת חרום או מלחמה, אלא כבילוי משותף מהווה בעיני גם סגירת מעגל מסוימת, ולכן תורמת באופן עקיף לחוסנה של הקהילה.
  • הפקנו לקחים מבחינת הפעילויות )תוכן ואיכות( וניישם לאירועים אחרים.

תקציב 2017 
בהמשך לאסיפה בה אישרנו את תקציב הקהילה 2016 ברצוני לכנס השנה פגישת חברים לפני האסיפה בה מאשרים את תקציב 2017.בפגישה נציג את הצעת התקציב, נביא את המלצות הנהלת הקהילה ונאפשר דיון ושיתוף הציבור. את המועדים נפרסם בקרוב.

כנס הנהגות 
התקיים לפי מיטב המסורת במעלה החמישה בשבוע שעבר. יש עוצמה רבה במפגש של הנהגות הקיבוצים מרחבי הארץ ואני גאה לקחת חלק, הן בייצוג נחל עוז כחלק מהתנועה והן במימד האישי. הכנס השנה התמקד במנהיגות צעירה, הנושא בא לידי ביטוי בנחל עוז בבניית מרחב הצעיר שלנו ובכניסת צעירים לתפקידי ניהול. עם זאת יש עוד הרבה מה לעשות בתחום. עוצמת הכנס ניכרה גם בכמות הפוליטיקאים שהגיעו לנאום, יותר משנה שעברה, כולל נשיא המדינה שאמר: " אני מאמין שאין זה מקרה. אותם ערכים שעומדים בבסיס

התנועה הקיבוצית, הם גם הערכים המשתקפים ממסורת ישראל ומוסר הנביאים. זוהי הערבות ההדדית המסירות, המחויבות והשוויון שנמצאים בתשתית הווייתנו. והקיבוצים - הקיבוצים ידעו להגשימם הלכה למעשה, כשקידשו ברוחם ובגופם את ערכי ההתיישבות, עבודת האדמה והציונות המעשית. הערכים שעומדים בבסיס התנועה הקיבוצית הם אבני היסוד ומוסר הבסיס שנמצאים גם היום בתשתית הווייתנו."

נושא אחר מעניין ששמענו בכנס הוא היותנו חלק מתנועת הקואופרציה העולמית. שווה לקרוא: היכנסו לכאן ולהרצאתו של דיויד רוג'רס, חבר הועדה לעניין עקרונות הקואופרציה ומי שהוביל ועמד בראש קואופרטיבים לדיון באנגליה ובראש ההתאגדות העולמית של הקואופרטיבים לדיור: לחצו כאן

ברכות לממלאי התפקידים

לחדשים שנכנסו במרץ ומוסיפים משב רוח אוהד ורענן (רני). זו הזדמנות מבחינתי להודות ללארי ולגדי גם בנימה אישית - נהניתי לעבוד במחיצתכם ולמדתי ממכם הרבה. ובנימה ממלכתית מצורפים דברי בשם הקיבוץ:

זה שיר פרידה.........
הוא מורכב מ- 3 בתים שונים, אפילו מאד שונים, אבל הפזמון זהה –
תודה לכם אנשים יקרים על הכל.

בית ראשון –"שיעור מולדת"
"אז בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה וברקע, הברושים שמי שרב
חיוורים האיכר יצמיח לנו לחם שנהיה גדולים" .

איתי יקר, יודעים אנחנו שהפשטות הרכה שהצטיירה בילדותו של עלי מוהר לא מתארת
כמה קשה להיות איכר, כמה קשה להצמיח לחם תרתי משמע – הלחם אותו אוכלים והלחם
ממנו מתפרנסים. אנחנו מודים לך הערב על המאמצים, ועל ההשקעה. מודים גם לענת,
שותפה לאורך כל הדרך, ומאחלים לך הצלחה בהמשך.

בית שני –"בגלל הרוח"
"אני את/ה והאל שלצידי עוד ננצח לא בגלל הכח, רק בגלל הרוח הנושבת בגבי".

גדי יקר, הצטרפת בצוק העיטים וקצת לפני צוק איתן. הבאת איתך ניסיון, ושקט וחוכמה.
בכל סוגיה הבאת פרספקטיבה שתמיד כללה גם את ההיבט האנושי והערכי, הבאת את
הרוח שלך. אנחנו מודים לך הערב על הכל, עבדת אתנו "יום בשבוע" שתמיד התפרס על פני
השבוע כולו, ולכן אנחנו מודים גם לריבקי אשתך. אנחנו מוקירים ומעריכים, ומאחלים לך
הצלחה בקיבוצים הבאים.

בית שלישי – "סיום" שכתב אלתרמן
"יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד, זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד יש אדם
רואה הכל באפלה קודרת , זו אותה המחלה רק בצורה אחרת אל תרכיבו משקפיים, לא
קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות".

לארי יקר, כל כך הרבה שנים נשאת בנטל, הבאת את הקיבוץ ממצב של חובות לשגרה
מאוזנת ואף ליתרות, אפשרת את ההווה בו מייסדי הקיבוץ יכולים להזדקן בכבוד, הווה בו
משפחות חדשות יכולות להצטרף לקיבוץ עם חוסן, גם חברתי וגם כלכלי. את כל זה עשית
בעיניים פקוחות, באומץ, במסירות אין קץ, ועם הרבה תבונה. קשה לסכם תקופה כזו
משמעותית בכמה מילים, אנחנו אומרים לך הערב תודה ענקית, לך, לאסתר ולבני המשפחה
שחוו איתך את הקשיים ואת הלחצים. מאחלים לך הצלחה בכל אשר תבקש לעצמך.
תתכונן לכך שנמשיך להתייעץ ולהסתייע בך.
מעריכים אותך ואוהבים אותך מאד.

חסר רכיב