חסר רכיב

משולחנו של אהרלה 10.10.17

18/10/2017

נחל עוז בת 64

כנראה גם תהיה בת 200, היא לא מזדקנת, היא גדלה. היא לא לקראת סיום, היא בתחילתה של דרך.

מייסדיה נושקים ל״גבורות״ בגבורה ובעוז, ילדיה בני 46 בני הדור השני, ויש לה גם נכדים בני הדור השלישי. בנתה בית לתפארת ומביטה אל העבר בגאווה, על ההווה בדאגה ואל העתיד בתקווה.

אמר פו: "הבטח לי שתזכור תמיד: אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר מאיך שאתה נראה וחכם יותר מכפי שאתה חושב". עִם אמונה, בטחון, ורוח שכזו יכלו קבוצת נחלאים א' להקים קיבוץ על גבול מצרים ולומר בליבם, לעצמם ולדורות הבאים יודעים את כל המכשולים אשר לפנינו וּביטחוננו כי במרצנו נדע להתגבר על הכל. עם אמונה ובטחון שכזה ידע קיבוץ נחל עוז לאורך השנים להתגבר על הקשיים, לעמוד למול אתגרים ולעסוק במרץ בבנייתו של מרחב צעיר המלא ברוח נעורים, רוח של עשייה ושאילת שאלות, שיח קהילתי המשלב התפתחות אישית לצד קהילתיות. לעסוק בתבונה בצמיחה ובקליטה של משפחות חדשות מכל רחבי הארץ, בבניית בתים תשתיות ושכונות חדשות בקיבוץ.

חולפים עוברים השנים ועלינו לדייק את עצמנו לעצמנו, ליצור הָלִימָה בין מי שאנו חושבים שאנו למה שאנו עושים ופועלים. למצוא את מקורות הכוח והייחודיות שלנו, לכוון את הצליל והקול המתאימים והנכונים, את הרוח הנחל-עוזית ואת הפעולה הראויה לֶהֵיעָשות. לדעת לֶשָמֶר את העבר ואת רוח הנעורים וְלִמְצוא את רוח ההווה והעתיד המשלבת את קולם של הדור הראשון – אבותינו ואמותינו, עִם רוח הבנים והבנות, בני הדור השני.
ובחגה של נחל עוז שהוא חג שמחת תורה, כשהמוני בית ישראל חוגגים את סיום הקריאה בספר דברים ומתחילים את ספר בראשית, (האות האחרונה בספר התורה היא ל' והראשונה היא ב' ומסמלת את הלב שלנו שבלעדיו אין משמעות למילים, לחוקים ולתקנון זה או אחר). סיום שהוא גם התחלה, מחזור חיים שממשיך ובכל שנה חוזר על עצמו. גם אנו מסיימים שנה ומתחילים שנה, וימי הולדת יכולים להיות עוגה ובלונים ויכולים/צריכים להיות גם רגע של חשבון נפש. רגע קטנטן. של מי אני, לאן אני הולך, לְמַָה ולָמָה.

אמר פו: "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז, נותרה הבעיה: באיזו מהן להתחיל לצעוד."

אחרי 64 שנים ניתן לומר שאנו יודעים להבדיל בין ימין ושמאל, בין כפות הרגלים, צעדנו כברת דרך בזו ובזו, ומעת לעת בכל דור ודור מגיעים שוב לצומת דרכים, קטנה וגדולה, וצריכים אנו לשוב לבחור ולהחליט באיזו מהן להמשיך לצעוד ולאן.

נשכיל לצאת מהבית לסוכה, לצאת מהמקום הנוח והבטוח למקום הארעי - לצאת מהבועה. (היוצא כבר בטוח בעצמו ויכול להרשות לעצמו לצאת ללא חשש), לצאת ולהצטרף לסדר היום של החברה הישראלית. לעסוק בשאלות הגדולות לראות ולתת לאחר - לחלש ולנזקק. להביא את השלום בכל דרך אפשרית, להשמיע את קולנו, קול ההתיישבות החקלאית - להיות רלוונטיים.

חג שמח!
צוות המזכירות - רני, אוהד ספי ברי ואהרל'ה


חסר רכיב