צחי עידן

צחי נולד וגדל בקיבוץ נחל עוז.
הוא עובד בתעשיית ההיי-טק, אוהב לשחק כדורגל, כדורסל וטניס ואוהב להאזין למוזיקה. עד ליום זה, כאשר עברו למעלה מ200 ימים, הצלב האדום עדיין לא ביקר את צחי או וידא את מצבו הבריאותי.

מהסרטונים המצמררים שתיעדו את מעשי הטבח הרצחניים של חמאס ביום שבת ה7 באוקטובר, היה זה שהציג את משפחת עידן בביתם בקיבוץ נחל עוז. מחבלי חמאס חדרו לביתם, רצחו את מעיין שרק לאחרונה חגגה ,18 הבכורה מבין .4

האב, צחי, נחטף לאחר מכן כבן ערובה לעזה. גלי, אשתו, מצאה מקלט בקיבוץ בצפון הארץ עם שלושת ילדיהם: שרון (16), יעל (12) ושחר (10) וכעת הם ממתינים לשובו של צחי.

זה הסיפור של משפחת עידן:
בבוקר ההתקפה החלו להישמע אזעקות צבע אדום בשעה 6:29 בבוקר, ובני המשפחה הזדרזו להיכנס לממ"ד, שנבנה ויועד להגנה מפני ירי רקטות מעזה אך לא מפני כדורי רובה. צחי וגלי הבינו מיד שהמתקפה הזו שונה מפעמים אחרות, ומהר מאוד קיבלו הודעה על חדירה אפשרית לקיבוץ ממערכת הביטחון, אשר המליצה להם לשמור על שקט. תרחיש אימים כמו זה שקרה ב7 באוקטובר עלה בשיחות בין חברי הקיבוץ לעיתים תכופות, אך תמיד צה"ל נלקח בחשבון כאמצעי הרתעה והגנה.

ב7 באוקטובר, התרחיש המסויט הפך למציאות ואף אחד לא בא להושיע.
בזמן שבני המשפחה הצטופפו בממ"ד ללא חשמל ואוורור, פיצוץ חזק ניפץ את חלונות ביתם והמחבלים נכנסו אליו. בניסיון להכריח את בני משפחת עידן לפתוח את דלת הממ“ד, חמאס אילץ תחת איומי אקדח את ילדו של השכן לבקש מהם לפתוח. צחי וגלי, שלא זיהו את הקול לא פתחו את הדלת. צחי אחז את ידית הממ“ד בחוזקה, במאבק להשאיר אותה סגורה, וגלי גוננה על הילדים.

בתוך המהומה החל להיפתח חריץ בדלת. מעיין זינקה לסייע לצחי לאבטח את דלת הממ“ד ונורתה למוות על ידי המחבלים. כשהדלת נפתחה, הנחו המחבלים את צחי, גלי והילדים הקטנים לצאת מהמקלט ולשכב על הרצפה כשהם משאירים מאחוריהם את גופתה של מעיין.

בית משפחת עידן הפך למוקד עבור כתשעה מחבלי חמאס אשר הובילו אליו בני ערובה נוספים מהקיבוץ תוך כדי שהירי הרקטי מעזה נמשך.

מאוחר יותר באותו יום, בשעה ,13:30 נחטפו צחי עם אב נוסף מהקיבוץ, אזוקים באזיקונים ויחפים ביחד עם שתי נשים נוספות. לפני שנחטף, גלי ביקשה מצחי שלא יהיה גיבור, שיחזור בחיים, ומאז לא ראתה אותו שוב. בבוקר ה7 באוקטובר הבית עוד היה מלא בלונים לכבוד יום הולדתה של מעיין שנחגג רק ארבעה ימים לפני כן.

ההלם שנצפה בבירור על פניו הקפואות של צחי אינו מאפיין שלו. צחי הוא אבן היסוד של המשפחה, עמוד התווך. גלי מספרת שצחי היה שבור. ”איך שוברים ככה בן-אדם? הורגים את הבת שלו מול העיניים“. האירועים הקשים האלו השאירו את גלי נחושה לזרז את חזרתו של צחי, והיא מתעקשת על שיחרורו ושיחרורם של כל החטופים המוחזקים על ידי חמאס. "אני במחשבות שמה עובר עליו? הוא יודע שאנחנו בסדר?" ממשיכה גלי. "הוא לא קבר את הבת שלו, הוא לא היה בלוויה. ודואגת. ואז פשוט נרדמת מהתשה. אני נרדמת בהתשה".

המשפחה, שכעת נעקרה מביתה ונמצאת באבל, מוצאת את עצמה מתמודדת עם מציאות חדשה, מציאות ללא מעיין ומציאות שבה מחכים לכל סימן חיים מצחי המוחזק כבן ערובה בעזה ומייחלים ליום שבו יוכלו לחבק אותו. האירוע כולו צולם ושודר על ידי מחבלי חמאס ברשתות החברתיות בזמן אמת. כך צפו אמו, אחיו ואחיותיו של צחי בטרגדיה בעת שהתרחשה עם אלפי אנשים ברחבי העולם.

ליצירת קשר עם אחד מבני המשפחה : free.tsachi.idan@gmail.com

שתפו ועזרו לנו לקרוא לשובו ברשתות החברתיות:

• אינסטגרם bring.tsachi.home
• אינסטגרם נחל עוז kibbutz.nahal.oz